הבעיה הפסיכו-פיזית כפער בין סכמת הגוף לדימוי הגוף: תובנות בעקבות ה"אתיקה" של שפינוזה
השאלה הפסיכו-פיזית היא רעיון מסתורי ועיקש בדיון המדעי. נראה אמנם כי מבחינה מדעית האינטואיציה הקרטזיאנית (המחשבה שיש שתי ישויות: גוף ונפש, וביניהם מתקיימים יחסי גומלין) שגויה, אולם, מבחינת התחושה היומיומית שלנו אין זה כך ועל המדע להסביר תחושה בסיסית זו בחיינו. על פי שפינוזה, היחסים בין הגוף לנפש הם יחסי זהות ולכן אין צורך ביחסי גומלין (סיבתיים) בין ישות פיזית לישות שאינה פיזית. להבנתי, ניתוח נכון של יחסי הזהות בין העצם המתפשט לעצם החושב הם המפתח להתקדמות המדע. טענתי המרכזית במאמר היא שאת הבעיה הפסיכו-פיזית יש להגדיר כפער בין דימוי הגוף (body image) - התחושה המודעת שלנו את גופנו, לבין סכמת הגוף (body schema) - הרמה הלא מודעת שבה אנו חשים את גופנו. טיפול בבעיה מהיבט זה מרמז על סוג היחסים שבין הנפש לגוף: עיבוד המידע נעשה בכמה רמות והרמה הנפשית היא הרמה שבה הגוף מקבל משמעות, כלומר הרמה שבה "קשקוש" (愛) נעשה מילה (אהבה). במאמר זה אנסה להוכיח טענה זו תוך הסתמכות על כתביו של שפינוזה (בעיקר על פרק ב' באתיקה).
--------
השאלה הפסיכו-פיזית היא רעיון מסתורי ועיקש בדיון המדעי. נראה אמנם כי מבחינה מדעית האינטואיציה הקרטזיאנית (המחשבה שיש שתי ישויות: גוף ונפש, וביניהם מתקיימים יחסי גומלין) שגויה, אולם, מבחינת התחושה היומיומית שלנו אין זה כך ועל המדע להסביר תחושה בסיסית זו בחיינו. על פי שפינוזה, היחסים בין הגוף לנפש הם יחסי זהות ולכן אין צורך ביחסי גומלין (סיבתיים) בין ישות פיזית לישות שאינה פיזית. להבנתי, ניתוח נכון של יחסי הזהות בין העצם המתפשט לעצם החושב הם המפתח להתקדמות המדע. טענתי המרכזית במאמר היא שאת הבעיה הפסיכו-פיזית יש להגדיר כפער בין דימוי הגוף (body image) - התחושה המודעת שלנו את גופנו, לבין סכמת הגוף (body schema) - הרמה הלא מודעת שבה אנו חשים את גופנו. טיפול בבעיה מהיבט זה מרמז על סוג היחסים שבין הנפש לגוף: עיבוד המידע נעשה בכמה רמות והרמה הנפשית היא הרמה שבה הגוף מקבל משמעות, כלומר הרמה שבה "קשקוש" (愛) נעשה מילה (אהבה). במאמר זה אנסה להוכיח טענה זו תוך הסתמכות על כתביו של שפינוזה (בעיקר על פרק ב' באתיקה).
--------
מאמר בעבודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה