תקציר: לארי, הוא ה"יהודי טוב" הוא אב, בעל משפחה, פיזיקאי, מדען. ופתאום, ברגע אחד, נראה שכל חייו קורסים: אשתו דורשת ממנו גט, מצבו הכלכלי מתערער, מעמדו באקדמיה מתערער, אחיו יוצא מדעתו והוא נאלץ לעזוב את ביתו. ברקע אנו מתוודעים לכך שלארי מצוי בצומת מרכזי בחייו, מחד גיסא הוא אמור לקבל קביעות באקדמיה ומאידך גיסא בנו אמור לעלות לתורה ולחגוג בר מצווה. מדובר בשני מסלולים נפרדים, מדע מהצד האחד ודת מהצד השני. שני רבדים אלו מתוארים בדיוק רב ב"האלביתי" – בעיקר במאמרו של ינטש: מתחת לפני השטח האינטלקטואל, האדם הרציונלי, ממשיך להחזיק באותן אמונות תפלות מוכחשות ובאותו דיבוק יהודי. הפיזיקאי שמאמין שהמתמטיקה היא לא רק הסיפור האמיתי אלא גם הסיפור היחיד, אינו חסין מאותה חרדה שכן הוא לא נגמל מאותן אמונות תפלות. כך שהמתמטיקה של הפיזיקה מתחלפת במתמטיקה של הפנקס. אותו תהליך בדיוק מצוי גם במדעי הטבע. מדע הטבע אינו מצליח להסביר את התופעות המרכזיות של החיים – התודעה האנושית. ולכן, מתוך חרדה אינסופית, מדעני הטבע לא רק מכחישים את מושג הרוח אלא בסופו של דבר גם את הקיום האנושי, או לחילופין, הולכים בדרכו של דקארט, אבי הפילוסופיה החדשה, ומחליטים להתמסר לחלוטין לאל – שהרי האפשרות האחרת היה ההבנה שאין שום וודאות שהעולם בכלל קיים. טענתי היא שבמובן העמוק ביותר המדע זקוק לאלוהים יותר מאשר כל מסגרת אחרת.
קישור למאמר המלא: http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1363957903/1363958315
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה